ביסקוויט פתי-בר ללא גלוטן

(מתוך אתר קולינריא - לחץ/י למעבר לאתר) לא יודעת למה, אבל יש לי מין נטייה כזו 'לא להאמין' או ביותר עדינות... 'מי אתם שתגידו לי מה לעשות?' טוב, בצחוק כמובן... אבל הכוונה תובן לפי ההמשך: 'תערובת להכנת פנקייק' - יש כל מיני כאלו, אני מכירה את של ד.ג.ש והשבוע התוודעתי לזו של בר-אל. העניין הוא ש... הם שם קבעו שהתערובת היא להכנת פנקייק וזה הכי סבבה שבעולם! אבל אני בתכל'ס, רוצה יותר! משחר ילדותנו אנחנו שומעים בכל אמצעי ומכל גורם שתמיד צריך לשאוף ליותר, אז אם אני מיישמת את זה אפילו על המינוס בבנק שאני לא איישם זאת על תערובת להכנת פנקייק? התשובה ברורה. אבל לא כך חשבו הביסקוויטים פתי בר בגירסאות הנסיון הראשונה-שניה-שלישית-רביעית... וווואאאאאאווו זה היה פרוייקט! מי היה מאמין שעם כל הנסיון והידע שצברתי בהתעסקות עם סוגי הבצק והקמחים השונים בתחום הנטול גלוטן - אני  אתקשה ככה בביסקוויט פתי בר פשוט? המשך בתחתית העמוד...

מצרכים לכ- 40 ביסקוויטים: 150 גרם מרגרינה בטעם חמאה 100 גרם אבקת סוכר ¼ כפית תמצית וניל 1 ביצה 150 גרם תערובת לפנקייק של "בר-אל Life" (אפשר גם של ד.ג.ש) 150 גרם קמח לעוגות ועוגיות של א.א.ק אורנים 70 גרם אבקת חלב (או 60 גרם קרם קוקוס לגירסת פרווה) 1 כפית קסנטן גאם (או 2 כפיות משפר אפייה של "בר-אל Life")
מקציפים עם וו גיטרה (K) את המרגרינה קל, מוסיפים את אבקת הסוכר ותמצית הוניל תוך כדי ערבוב עד הבלעתם וקבלת קרם אחיד. תמונה 3   מוסיפים את הביצה וממשיכים להקציף לקבלת קרם רך.
מנפים את הקמחים, אבקת החלב והקסנטן גאם לקערה נפרדת, מערבבים ומוסיפים לקרם המוקצף, מטמיעים בעירבול קצר לקבלת מסת בצק אחידה וצמיגית מעט. תמונה 2
מעבירים את הבצק לניילון נצמד (הוא דביק ורך בשלב הזה), עוטפים ומשטחים למלבן. משהים בקירור לשעתיים או יותר - עד שהבצק מתייצב והופך גמיש ונוח מאוד לעבודה. תמונה 4
מקמחים משטח עבודה בקורנפלור, מרדדים את הבצק לעלה דק (עובי כ- 2 מ"מ), מחוררים את משטח הבצק. מקמחים קורצן רביולי מרובע וקורצים ריבועי בצק, מעבירים לתבנית Non Stick (או מרופדת בנייר אפייה). תמונה 5 + 6
מכניסים למקרר ל- 10-15 דקות. מוציאים ישר לאפייה בתנור - 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני-נמוך 140 מעלות. תמונה 7
כשהביסקוויטים מזהיבים ומתקשים, מוציאים מהתנור ומשהים בתבנית צינון. תמונה 8 מאחסנים בכלי אטום רק כשהן קרות לחלוטין.
1. המצרכים	2. מנפים את הקמחים
3. מעבדים את הבצק תוך כדי הוספת (לפי הסדר): מרגרינה, אבקת סוכר, ביצה והיבשים המנופים	4. עוטפים בניילון נצמד, משטחים ומעבירים למקרר למספר שעות
5.  מרדדים לעלה דק, מחוררים ובעזרת קורצן רביולי מרובע קורצים ריבועים	6. מסדרית בתבניות Non Stick או מרופדות בנייר אפייה תוך שמירה על מרווחים קטנים
7. אופים בחום נמוך 140 מעלות למשך 25 דקות עד הזהבה, מוציעים, מצננים ומנתקים מהתבנית	8. בתאבון

ובכן, זה לגמרי לא מפתיע ודווקא מהסיבה הפשוטה והיא בדיוק זה... הפשטות. מתכון הפתי בר המקורי הוא די בסיסי: קמח, שומן, סוכר ומתפיחים - כמובן שכתעשייתי מחוייבים המייצבים/מתחלבים/חומרי טעם - וזהו. אפילו ביצים אין. כשזה מגיע לנטול גלוטן - הרבה כללים וחוקים משתנים. העדר התוספים התעשייתיים יחד עם המגבלות הנובעות מהעדר הגלוטן מאלצים לחפש אלטרנטיבות, שאינן תמיד זמינות וברות השגה לצרכן הפרטי. מה עושים? עוקפים... משתמשים בתערובות קמחים המכילות כבר את התוספים הללו וכך מרוויחים פעמיים: השגת האפקט הרצוי והפשטת תהליכים. ככה נכנסה לתמונה תערובת הפנקייק של בר-אל ובהמשך, כדי להגדיל את הזמינות, נוסה המתכון בהצלחה זהה גם עם התערובת לפנקייק של ד.ג.ש. את האיזון לעושר המרכיבים שבהם תרם קמח העוגות והעוגיות של א.א.ק אורנים - בקיצור, קואליציה אמיתית נעשתה כאן לצורך ההפקה של הביסקוויט שאין ילד שלא אוהב. יתרונם הגדול של הביסקוויטים הללו שהם מחד פריכים ונמסים בפה, מאידך הם אינם מתפוררים וניתנים להתניידות תוך שמירה על הטריות, הטעם והפריכות. ניתן לטבול אותם בשוקו/תה, לעשות איתם את כל עוגות הביסקוויט המפורסמות (כולל פירמידת הביסקוויטים שלי) ובכלל... איזה תינוק עובר את שלב הצמחת השיניים בלי לכרסם איזה פתי בר?