בר-אל, מוצרי מזון ללא גלוטן
 
בייקפרילי
 
בר אל מוצרים ללא גלוטן
 
אשבל
בר אל בפייסבוק
 
בר אל בטוויטר
 
ערוץ היוטיוב של בר אל
פתיחת תפריט
 

איך לקרוא תוית מוצר?

כותב המאמר: תומר בר מאיר

תפקיד: סמנכ"ל ומנהל איכות בבר-אל

 

תקציר: אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות אדם מהישוב ובייחוד זה שאובחן כחולה צליאק או כרגיש לגלוטן (או בעל כל רגישות אחרת כגון סוכר לסוכרתי) הינו ללמוד כיצד לקרוא את תווית המוצר ולהסיק ממנה מסקנה עיקרית אחת: "האם כדאי לרכוש את המוצר הזה או לא?"

תווית המוצר מכילה בתוכה מכלול של נתונים חשובים יותר וחשובים פחות. הרבה מדרישות הסימון מוגדרות בתקנות של משרד הבריאות. ישנו תקן עב כרס בשם: "תקן ישראלי 1145 – סימון מזון ארוז מראש" המגדיר לפרטי פרטים מה צריך לסמן, מאיזה כמות ואפילו באיזה גודל אות (Font) צריך להשתמש.

 

מה צריך יצרן לסמן על תווית המוצר?

 

התקן מתחלק למוצרים שנמכרים בתפזורת ולאלו שכל יחידת מוצר ארוזה בנפרד (גם 4 לחמניות ארוזות כחבילה אחת נקראת יחידת מוצר ארוז מראש). לדעתי מוצר ארוז הוא המוצר בו אתם נתקלים בתדירות הגבוהה ביותר ולכן אמקד את המידע למוצרים אלו. מזון ארוז מראש חייב להיות מסומן בשם המוצר (שם המזון), שם היצרן/ יבואן/ משווק/ אורז, ארץ הייצור במקרה של מזון מיובא, תכולה (משקל נטו או נפח בנוזלים), רשימת רכיבים, תאריך אחרון לשיווק וסימון תזונתי (למרות שלא בכל המקרים). סימונים נוספים מומלצים בתווית הם גם הוראות אחסנה, הוראות שימוש וכשרויות. אוכלוסיה רגישה לרכיבי מזון מסוימים חייבת לבדוק ולהתעמק בנתוני התווית על מנת שתוכל להגיע למסקנה החשובה ביותר: "האם מותר לי לצרוך מוצר זה?". עיקר המידע מגיע לצרכן באמצעות ציון הרכיבים על גבי התווית. בנוסף מידע עשוי להופיע בסימון הערכים התזונתיים או בעזרת סימנים מוסכמים אחרים.

 

מה חשוב לבדוק?

  • רשימת רכיבים: רבים אינם יודעים אך על פי חוק מחויב היצרן לסמן את רשימת הרכיבים בסדר יורד, כלומר, הרכיב המשמעותי ביותר במוצר (הרכיב עם הריכוז הגבוה ביותר במוצר) יופיע ראשון ברשימה, כל שאר הרכיבים יסודרו באותה הדרך מהגדול לקטן כאשר את הרשימה יסגור הרכיב בעל הריכוז הנמוך ביותר במוצר. אופן סידור זה תורם לנו לשקיפות גבוהה יותר ועוזר לנו להבין ממה באמת עשוי המוצר. מי שמעוניין להפחית בצריכת הסוכר יימנע ממוצרים שהסוכר ברשימת הרכיבים מופיע בין השני או שלושת הרכיבים הראשונים וכן הלאה. עבור אוכלוסייה רגישה לקבוצות מזון מסוימות – רשימת הרכיבים הינה המקום האידיאלי לחפש רכיבים "בעייתיים" אלו. ברשימה זו ניתן לראות האם המוצר מכיל אלרגנים כגון גלוטן (דגנים), סויה, ביצים, בוטנים/ אגוזים/ שומשום, חלב (לקטוז) ועוד.

  • סימון ערך תזונתי: ישנם צרכנים שצריכים להימנע מרכיבים תזונתיים ספציפיים כגון חלבונים, שומנים רוויים, כולסטרול נתרן ועוד. סימון הערכים התזונתיים תורם לנו להגיע למידע חשוב זה.

 

שני יתרונות בהוראות סימון ערך תזונתי במוצר עפ"י ת"י 1145 של משרד הבריאות מאד מצאו חן בעיניי כי הם מראים לי חשיבה על הצרכן הסופי. הראשון הוא החובה לסמן גם את הערכים השליליים במוצר (כמו שומן רווי, כולסטרול ונתרן) והשני, בדיוק בכיוון ההפוך- איסור סימון של רכיבים "בריאים" אלא אם הם עולים על המינימום המותר לסימון, כלומר, אם אני מציין על תווית המוצר שלי "מכיל 38 מ"ג סידן ו- 1.9 מ"ג ברזל", האם זה אומר לכם משהו? לרוב האנשים זה לא אומר כלום אבל עצם העובדה שכתוב שיש סידן וברזל במוצר גורמת לי להרגיש שהמוצר טוב יותר. ת"י 1145 מגביל את היצרן מלרשום מידע כזה ומגדיר בפירוש כי אסור לציין את כמות הסידן אלא אם היא גדולה מ- 100 מ"ג ואת תכולת הברזל אלא במקרה והיא גדולה מ- 3 מ"ג. בעיני, זו תקנה חשובה שבעצם אינה מאפשרת לי כיצרן "לעבוד" על הלקוח כמו בדוגמא שציינתי הרגע.

 

סימונים מוסכמים אחרים:

  • מידע על אלרגנים: לרוב מופיע כטבלה עם סימן קריאה ובו יהיו רשומים אלרגנים בשתי צורות אפשריות א. "מכיל" ב. "עשוי להכיל". מזון המכיל רכיבים אלרגניים מחייב סימון בהתאם בתווית המוצר ברשימת הרכיבים או בטבלת אלרגנים או בכל מקום אחר. נכון להיום, אין חובה לסמן נתונים של "עשוי להכיל" אך לא מעט יצרנים משתמשים בנתון זה על מנת להגן על עצמם מפני תביעות משפטיות ואחרים. רבים מהיצרנים יסמנו מוצרים שאינם מכילים גלוטן ישירות ברשימת הרכיבים כעשוי להכיל גלוטן וזאת בשל העובדה כי למרות שאין ברכיבי המוצר גלוטן, המכונות או פס הייצור אינם נקיים מגלוטן ולכן עשוי להיות במוצר זיהום משני. ישנו וויכוח גדול בתעשייה בנושא סימון עשוי להכיל וכיצד במקום לעזור לצרכנים ולהציף מידע חשוב אל פני השטח, יצרנים רבים מפחדים ואינם מפגינים אחריות חברתית גדולה מספיק ומסמנים כל אלרגן אפשרי ברשימה תחת עשוי להכיל גם אם אין לכך הצדקה בפועל.

  • לוגו של עמותות: אני מכיר את זה מקרוב מתחום חולי הצליאק וסימון ללא גלוטן וממחלת הסוכרת ועמותת הסוכרת בישראל. בניסיון להקל על היצרנים ועל הלקוחות הרלוונטיים ישנה תופעה שהחלה דווקא בתחום המוצרים לסוכרתיים. עמותת הסוכרת בישראל בנתה לוגו שנקרא "תו אגודה א.י.ל" והיא דואגת לציבור החולים בסוכרת בעזרת בחינה של מוצרים של יצרנים שונים ובדיקת התאמתם לדרישות בסיס שהיא בחרה. מוצרים שעומדים בדרישות אלו (וגם משלמים מספר שקלים לעמותה) מקבלים את רשותה להדפיס על תווית המוצר את הלוגו שלה. עם השנים, למדו חולי הסוכרת כי מוצרים המסומנים ב"תו אגודה א.י.ל" הם מתאימים לשימוש על פי דרישות העמותה.

 

בנושא מוצרים ללא גלוטן הדבר מסובך עוד יותר. יצרנים של מזון ללא גלוטן מחויבים על פי משרד הבריאות לעמוד בשרשרת של תקני איכות לפני שהם זכאים לרישיון יצרן וברשות לסמן את מוצריה במילים "ללא גלוטן", "נטול גלוטן" או "אינו מכיל גלוטן". חובה זו מקשה מאוד על היצרנים ורק בודדים הצליחו לעמוד בדרישות אלו (ל.ד. בר-אל היא אחת הבודדות המאושרות ע"י משרד הבריאות). על מנת להמשיך ולמכור מוצרים ללא גלוטן ע"י יצרנים שטרם אושרו ע"י משרד הבריאות כיצרנים ללא גלוטן, פיתחו אלו דרכים מעניינות להעביר את האינפורמציה ללקוח ללא סימון ברור של "אינו מכיל גלוטן" וזאת בעזרת צירוף לוגו ללא גלוטן (שעורה בתוך עיגול עם פס אלכסוני) או "ייצור מיוחד עבור מחלקת צליאק", "ללא דגנים" ועוד. סימונים כאלו נועדו להקל הן על היצרנים הלא מאושרים והן ללקוחות הרגישים לגלוטן שמעוניינים במבחר וסומכים על יצרנים אלו שהם אכן נקיים מגלוטן.

 

מה עוד כדאי לדעת?

  • הגופים המפקחים על סימון ערכים תזונתיים, מאפשרים מרווחים גדולים וחריגות של עד 20% בנתוני הערכים התזונתיים.

  • גם במשקל המוצר עשוי להיות מרווח גם למעלה וגם למטה.

  • על התווית חייב להיות מצויין שם היצרן או מספרו במקרה של מותג פרטי (Privet Label). כמו כן, חייב להיות ציון של דרך ליצירת קשר עם היצרן או הספק באמצעות מספר טלפון ו/או כתובת דואר על מנת שהצרכן יוכל ליצור קשר איתו בכל מקרה של בעיה.

  • סמל GMP על מוצרים (תנאי ייצור נאותים): תו תקן זה הינו תקן האיכות היחיד שמותר ליצרן לסמן על גבי התווית. תקן זה רשאי לקבל יצרן שעמד במספר תנאי סף ראשוניים הכוללים תקן לניהול איכות ISO9000 ותקן בטיחות המזון HACCP. סימון של מוצר מזון בסמל GMP מאשר כי היצרן עומד בתנאי הסף ובנוסף נמצא תחת פיקוח קבוע של משרד הבריאות.

טיוטת חוק לסימון אלרגנים, סימון גלוטן וסימון "מכיל" ו- "עלול להכיל" (3 מרץ 2008) – לחץ/י כאן.
סימון גלוטן במוצרי מזון והשפעתו על חולי צליאק (4 בינואר 2010) – לחץ/י כאן.
טופס בקשה לקבלת היתר סימון מוצרים בסמל GMP הכולל את הדרישות המקדימות – לחץ/י כאן
רשימת חברות בעלי היתר סימון מוצרי מזון בסמל GMP –לחץ/י כאן.

 

 לוגו ללא גלוטן  לוגו תנאי יצור נאותים  תו אגודה לחולי סכרת

אשבל מזון פונקציונאלי בע"מ    |    קיבוץ מענית 3785500     |     טל: 04-6375110 , פקס: 04-6376367     |    דוא"ל: info@eshbal.biz      |     waze

הפעל נגישות

בניית אתרים